<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ישעיה</h1>
<h2>דף יז.</h2>
גרסינן בכתובות פרק שני דייני גזירות שלחו ליה אחוה דרבה לרבה, וכן אמרו יצחק שמעון ישעיה הלכה כרבי יהודה בפרדות. דתניא רבי יהודה אומר פרידה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה. ולאפוקי מדשמואל דאמר בפרק אותו ואת בנו [חולין ע"ט ע"א] דהלכה כחנניה דאמר אותו ואת בנו נוהג בין בזכרים בין בנקיבות. ואמר שמואל התם זו דברי רבי יהודה דאמר אין חוששין לזרע האב. משום הכי אין מרביעין עליה מין מיוחד כמו סוס וחמור. אבל הבא מסוס וחמור ודמיין להדדי שרי כדאמר רבא לשמעיה כד מעיילת כודניתא בדייספק עיין הנך דדמיין להדדי. אבל חכמים אומרים כל מיני פרידות אחד הן והיינו חנניה, כדמסקינן התם ואזדא שמואל לטעמיה וכו' דקאמר למילתיה דחנניה בלשון חכמים. כמו שכתבתי למעלה בסדר רב הונא בר חייא.
אע"ג דסתם לן תנא כחנניה במשנתינו בבכורות [מ"ה ע"ב] כחנניה אין הלכה כך, דגרסינן בפרק מומין אלו, אלו כשרים באדם ופסולים בבהמה אותו ואת בנו וכו'. ובגמרא מאי אותו ואת בנו. ומסיק אהרן ובנו, ועדא אמרה דהא מני חנניה היא דאמר אותו ואת בנו נוהג בזכרים ובנקיבות, וקמ"ל מתניתין אע"ג דאותו ואת בנו נוהג בקריבין, במקריבין אינו נוהג. וכרבא דהוא בתרא קיימא לן. וכאמוראי דארץ ישראל דפליגי עליה דשמואל דהוא בנהרדעא, דאמר רב נחמן בר יצחק יצחק זה רבי יצחק נפחא. שמעון זה רבי שמעון בן פזי ואמרי לה רבי שמעון בן לקיש. ישעיה זה איני יודע מי הוא. ובקידושין פ"א גמרא כסף ושוה כסף [י"ב ע"א]. כי אתא רבין אמר רבי דוסתאי ורבי ינאי ורבי ישעיה שיערו כמה הוי פרוטה אחד מששה מדינר האיטלקי. ובסדר רבי דוסתאי כתבתי (ויש) [דיש] ספרים כתוב בהם בשיעור זה רבי אושעיא. וברוב ספרים גרסינן ישעיה.
<h2>דף מה:</h2>
גרסינן בכתובות פרק שני דייני גזירות שלחו ליה אחוה דרבה לרבה, וכן אמרו יצחק שמעון ישעיה הלכה כרבי יהודה בפרדות. דתניא רבי יהודה אומר פרידה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה. ולאפוקי מדשמואל דאמר בפרק אותו ואת בנו [חולין ע"ט ע"א] דהלכה כחנניה דאמר אותו ואת בנו נוהג בין בזכרים בין בנקיבות. ואמר שמואל התם זו דברי רבי יהודה דאמר אין חוששין לזרע האב. משום הכי אין מרביעין עליה מין מיוחד כמו סוס וחמור. אבל הבא מסוס וחמור ודמיין להדדי שרי כדאמר רבא לשמעיה כד מעיילת כודניתא בדייספק עיין הנך דדמיין להדדי. אבל חכמים אומרים כל מיני פרידות אחד הן והיינו חנניה, כדמסקינן התם ואזדא שמואל לטעמיה וכו' דקאמר למילתיה דחנניה בלשון חכמים. כמו שכתבתי למעלה בסדר רב הונא בר חייא.
אע"ג דסתם לן תנא כחנניה במשנתינו בבכורות [מ"ה ע"ב] כחנניה אין הלכה כך, דגרסינן בפרק מומין אלו, אלו כשרים באדם ופסולים בבהמה אותו ואת בנו וכו'. ובגמרא מאי אותו ואת בנו. ומסיק אהרן ובנו, ועדא אמרה דהא מני חנניה היא דאמר אותו ואת בנו נוהג בזכרים ובנקיבות, וקמ"ל מתניתין אע"ג דאותו ואת בנו נוהג בקריבין, במקריבין אינו נוהג. וכרבא דהוא בתרא קיימא לן. וכאמוראי דארץ ישראל דפליגי עליה דשמואל דהוא בנהרדעא, דאמר רב נחמן בר יצחק יצחק זה רבי יצחק נפחא. שמעון זה רבי שמעון בן פזי ואמרי לה רבי שמעון בן לקיש. ישעיה זה איני יודע מי הוא. ובקידושין פ"א גמרא כסף ושוה כסף [י"ב ע"א]. כי אתא רבין אמר רבי דוסתאי ורבי ינאי ורבי ישעיה שיערו כמה הוי פרוטה אחד מששה מדינר האיטלקי. ובסדר רבי דוסתאי כתבתי (ויש) [דיש] ספרים כתוב בהם בשיעור זה רבי אושעיא. וברוב ספרים גרסינן ישעיה.
